ברי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

עניינה של התביעה הכספית שלפניי במחלוקת מומחים בעניין היקף ירידת הערך שנגרמה לרכבו של התובע עקב תאונה בה היה מעורב.

רקע

התובע הינו בעליו של רכב מסוג קרייזלר PT קרוזר לימיטד (להלן: הרכב). הרכב היה מבוטח בזמנים הרלבנטיים לתביעה אצל הנתבעת. ביום 22.4.10 אירעה תאונה אשר כתוצאה ממנה ניזוק חלקו הימני של הרכב. הרכב תוקן במוסך הפועל במסגרת הסדר מוסכים עם הנתבעת.

הרכב נבדק תחילה על ידי השמאי, מר אנגל, (להלן: השמאי אנגל) שקבע כי לרכב נגרמה ירידת ערך עקב התאונה בשיעור של 5.6% משוויו וזאת בהתבסס על נזקים שנגרמו לדופן פנימית-ימנית (1.5%), כנף אחורית ימנית (1.5%) ובשל הצורך לבצע צביעה חלקית לרכב שגילו נמוך משנה.

התובע לא השלים את קביעות השמאי אנגל בחוות דעתו והזמין חוות דעת נוספת מן השמאי דורון עד (להלן: השמאי עד). השמאי עד קבע כי לרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור 15% משוויו . השמאי עד קבע בחוות דעתו בין היתר כי לאחר ביצוע תיקונים ברכב נותרו רווחים לא שווים ולא מקוריים בין כנף קדמית ימנית לדלת קדמית ימני, בין דלת ימנית לכנף אחורית ימנית. עוד נאמר כי ניתן היה להבחין (בעין בלתי מזוינת כעולה מעדות השמאי עד בבימ"ש; פרוט' 4.12.11 עמ' 2 שו' 3-4) כי "הרווח בין הדלתות הימניות אינו שווה לרווח בין הדלתות השמאליות שלא ניזוקו". השמאי עד קבע עוד כי ניתן היה להבחין בסימני יישור כנף אחורית ימנית, דופן פנימית קדמית ימנית ובית אופן אחורי ימני. כן ניתן היה להבחין בהבדלי גוון צבע בין החלקים המוחלפים והמתוקנים לשאר חלקי הרכב. השמאי עד ביצע גם בדיקה באמצעות מכשיר אלקומטר למדידת עובי הציפוי של החלקים המעורבים בתאונה לחלקים שאינם מעורבים בתאונה וגילה כי קיים פער בין השניים. השמאי עד ציין כי "מדובר ברכב יוקרתי מפואר אשר כל רוכש פוטנציאלי לרכב כזה ירצה לרכוש אותו כאשר הוא ללא רבב. ברור כי התאונה בהיקף המפורט תפחית שיעור ניכר משוויו של הרכב " [סעיף 9 לחוות הדעת].

בפני הנתבעת עמדו אפוא חוות דעתם של השמאים אנגל ועד שקבעו ירידות ערך שונות באופן ניכר. אשר על כן, הוזמנה חוות דעת שלישית מאת השמאי יצחק זריהן (להלן: השמאי זריהן). השמאי זריהן קבע כי לרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור 7% משוויו. השמאי זריהן ציין, כי הוא מצא בבדיקתו באמצעות קליבר רווחים לא סימטריים גם בחלקי רכב שלא נפגעו בתאונה. עוד נאמר, בין היתר, כי סימני הצביעה שמצא השמאי עד בחוות דעתו אינם מהווים נזק בלתי הפיך, ככל שהיו. עוד נאמר בחוות דעת זריהן כי על פי בדיקותיו, המרווחים שנמצאו ברכב לאחר התאונה ותיקון הליקויים שנגרמו במסגרתה, הם סבירים ותקינים. השמאי זריהן ציין, בניגוד לקביעותיו של השמאי עד, כי אין מדובר ברכב יוקרתי אלא ברכב עממי ואי התאמות מן הסוג שצוין בחוות דעת השמאי עד קיימת גם ברכב חדש מתוצרת קרייזלר PT באולמות התצוגה. בניגוד לקביעת השמאי עד, ציין השמאי זריהן כי לא מצא סימני יישור בדופן פנימית ימנית. ירידת הערך של השמאי זריהן כאמור לעיל התבססה אמנם על שווי הרכב לפי מחירון אולם בחוות הדעת צוין כי ערכו הריאלי של הרכב נמוך ב-25% מן המחירון בשל סחירותו הנמוכה.

להשלמת התמונה אציין כי התובע הגיש אמנם תביעה על סך 22,000 ₪ בהתאם לחוות דעתו של השמאי עד אולם הנתבעת שילמה לתובע סכום מסוים בהתבסס על חוות דעתו של השמאי אנגל וקביעותיו לעניין ירידת הערך ובסיכומי הנתבעת נטען כי יש לנכות מסכום הפיצוי גם את גובה ההשתתפות העצמית העומדת על 2,032 ₪ כך שלמעשה תביעתו של התובע צריכה הייתה לעמוד על 10,518 ₪.

ב"כ הצדדים הסכימו ביניהם כי בית המשפט יכריע במחלוקת על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי המשפט) תוך מתן הנמקה קצרה וזאת לאחר חקירת השמאים עד וזריהן.

בסיכומיו טען ב"כ התובעת כי חוות דעתו של השמאי עד קוהרנטית ורצופה ויש לקבלה ואף להעדיפה על פני חוות דעתו של השמאי זריהן אשר לא הזכיר פגיעה מסוימת שהוזכרה בחוות דעתו של השמאי עד ולא תמך טענותיו בתמונות.

מנגד, טענה ב"כ הנתבעת כי יש לקבל ואף להעדיף את חוות דעתו של השמאי זריהן על פני זו של השמאי עד. נטען כי חוות דעתו של השמאי עד כוללת תיאוריות נטולות בסיס כאשר מחקירתו עולה כי שלא השווה בין חלקו הימני, הפגוע, של הרכב לבין חלקו השמאלי ועל כן לא ברור כיצד נעשתה בדיקתו, מה עוד שבדיקת המרווחים נעשתה באמצעות עין בלתי מזוינת ולא באמצעות מכשור מתאים.

דיון והכרעה

השמאי עד קבע בחוות דעתו כי בבדיקה התברר כי קיימים מרווחים א-סימטריים בחלקיו הימניים של הרכב. השמאי עד הודה בעדותו כי ממצאים אלה נקבעו על ידו ללא שימוש במכשור הולם ("לא מדדתי, אך זה ניכר בעין. הצד הימני של הרכב אינו מתאים לצד השמאלי"; עמ' 2 שו' 2-4). טענתו של השמאי עד בעדותו בבימ"ש כי יש להעדיף למעשה את קביעותיו הנסמכות על עין בלתי מזוינת על פני קביעות המבוססות על מכשור מקצועי תמוהה לטעמי ("לא אמרתי שהמכשיר טועה, אמרתי שניתן לראות בעין בלתי מזוינת, שההפרש גדול מעשיריות מ"מ והסברתי למה" (שם, שו' 19-20).

בחוות דעתו של השמאי עד צוינו הבדלים במרווחים בין חלקו הימני של הרכב, שניזוק, לבין חלקו השמאלי, שלא ניזוק. בעדותו הודה השמאי עד כי לא מדד מרווחים בחלקו השמאלי של הרכב ("ש. ציינת הבדלים במרווחים בין הצד הימני לבין הצד השמאלי. מדדת את המרווחים בין הצד השמאלי בין הצדדים או באזורים שלא ניזוקו בתאונה. בין כנף שמאלית לדלת שמאלית קדמית, בין דלת שמאלית אחורית לכנף שמאלית. ת. לא מדדתי מרווחים שם" (שם, שו' 21- 24).

אם לסכם נקודה זו, ממצאיו של השמאי עד נקבעו על יסוד בדיקה ללא מכשור מתאים של חלקו הימני של הרכב מבלי להשוותו לחלקו השמאלי, הלא פגוע, של הרכב. דרך בדיקה זה מקשה על קבלת ממצאיו העובדתיים של השמאי עד בנקודות האמורות ובהתאם יש בדבר כדי להפחית ממשקל קביעותיו המקצועיות לעניין ירידת הערך בהתבסס על ממצאי עובדה אלה.

קיים גם קושי לקבל חלק מסוים מעדותו של השמאי זריהן. מר זריהן לא בדק את הרכב לפני תיקונו (עמ' 7 שו' 14-15). אמנם, ייתכן וניתן להסכים לטענת השמאי זריהן כי לצורך קביעת ירידת ערכו של הרכב לא היה צורך בבחינתו לפני תיקונו (שם, שו' 22-23) ואולם ברור כי קשה לייחס משקל רב לקביעה העובדתית כי לא היה נזק בדופן פנימית ימנית ברכב רק בהתבסס על בדיקה ויזואלית של מי שלא ראה את הרכב לפני תיקונו אלא רק לאחריו ("ש. בין היתר קבעת בחוות דעתך בסעיף 4.3... שלא ראית נזק בדופן פנימית ימנית. הרי אתה לא הייתי באחרי התאונה, איך אתה קובע קביעה כזו. ת. בסיום הטיפול ראיתי את הרכב ולא ראיתי סימני נזק על הדופן הפנימית"; ש. איזה בדיקה עשית שאתה נחוש שלא היה נזק. בדיקה ויזואלית, מדידה של רווחים"; שם, שו' 27-29 ו-ש' 32, עמ' 8 ש' 1). דברים אלה מתחדדים שכן השמאים עד ואנגל, שבדקו את הרכב במצבו הניזוק, קבעו כי הייתה פגיעה בדופן פנימית ימנית לתא מנוע. השמאי אנגל אף קבע ירידת ערך בשיעור 1.5% משווי הרכב בגין פגיעה זו. אשר על כן, אינני סבור כי ראוי לייחס לטעמי משקל משמעותי לקביעה כי הרכב לא ניזוק במיקום הנ"ל כמו גם לטענת השמאי זריהן לפיה השמאים עד ואנגל לא צילמו תמונות המראות נזק זה. אי צילום תמונות אלה אינו מוכיח כמובן כי השמאים עד ואנגל לא אמרו אמת ביחס לאותו מוקד נזק.

בהתחשב בכל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 6300 ₪. הסך הנ"ל ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת הוצאות משפט בסך 1000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 1000 ₪. שכ"ט וההוצאות יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.